יובש פה מוגדר כירידה בכמות הפרשת הרוק. הסיבה הנפוצה ביותר היא תרופות, בעיקר תרופות נגד יתר לחץ דם. לכן, שכיח למצוא פה יבש בחולים הנוטלים תרופות, בעיקר כאלו הנוטלים סוגים רבים של תרופות.
סיבות נוספות הגורמות ליובש פה הן סוכרת, מחלות נוירולוגיות כמו פרקינסון ואלצהיימר וכן מצבים נפשיים כמו דיכאון וחרדה. גם מצבים כמו חוסר שתיה מספיקה, חוסר ויטמינים וברזל – פוגעים בהפרשת הרוק התקינה.
הירידה בהפרשת הרוק גורמת לעליה בשכיחות זיהומים בחלל הפה. ישנם תהליכים כמו ריקבון מואץ של השיניים ("עששת דוהרת", עששת הפוגעת בצווארי השיניים – עששת שורשים), האצה באבדן עצם (מחלות חניכיים) וכן זיהומים של הריריות בעיקר פטרת.
יובש פה פוגע ביכולת של התותבות להיצמד לריקמה בצורה טובה. במצבים של יובש קשה, ניתן לראות ריריות מחורצות ואדומות ולשון חלקה וצורבת.
במצבים חמורים, הרוק יוצר "פקקים" בתוך צינורות בלוטות הרוק, המזדהמים בקלות בחיידקים מחלל הפה ויוצרים דלקות של בלוטות הרוק – sialadenitis.
לא ניתן להפסיק טיפול תרופתי חשוב, כמו זה הניתן להורדת לחץ דם או לאיזון סוכרת.
יש להקפיד על ציחצוח שיניים, ביקורים תכופים אצל שיננית ורופא שיניים ושתיה מרובה של מים: לפחות 2-2.5 ליטר מים ביום (משקאות המכילים קפאין אינם נחשבים כשתיה ואף מגבירים את תחושת היובש).
ישנם תכשירים מסחריים המכונים "תחליפי רוק" שיכולים להקל בצורה זמנית על תחושת היובש.
בחולים הסובלים מפה יבש, יש צורך בפרוטוקול למניעת עששת. יש לטפל בזיהומים בשיניים בצורה אגרסיבית יותר ולהקפיד על רפואת שיניים מונעת – שטיפות פה המכילות פלואוריד, משחות שיניים עם ריכוז פלואוריד גבוה וכו'.
חשוב להתייעץ עם רופא שיניים מומחה ברפואת הפה על מנת להתאים את תכנית הטיפול הדנטלית לחולה ולנסות להקל עליו.
אולי יעניין אותך גם:
