מחלות כליה קשות עלולות לגרום לאבדן מוחלט של התפקוד הכלייתי וצורך בטיפול מחליף – המו-דיאליזה.
סוכרת לא מאוזנת היא הסיבה השכיחה ביותר לכשל כלייתי המוביל בסופו של דבר לטיפולי דיאליזה. הסיבה השנייה בשכיחותה היא תרופות, בעיקר ממשפחת נוגדי הדלקת, שכאשר נלקחות בצורה מוגזמת, פוגעות פגיעה בלתי הפיכה בכליות.
חולי דיאליזה חשופים מאוד לזיהומים ולכן יש לדאוג שבחלל הפה לא יהיו מוקדי זיהום פעילים. בגלל הפרעות במטבוליזם של ויטמין D עלולה להיגרם פגיעה קשה בעצמות הלסת על רקע יתר פעילות של בלוטת הפראתירואיד.
ביום הדיאליזה מקבלים החולים מדללי דם וכן יש הרס של טסיות הדם בזמן מעבר הדם בממברנה של המכשיר. לכן, חולים אלו נוטים לדמם, לעיתים בזמן טיפולי השיניים.
ישנם חולים העוברים דיאליזה שמועמדים להשתלת כלייה. מכיוון שאף פעם לא ניתן לדעת מתי תתרחש ההשתלה, יש לדאוג כל הזמן לבריאות חלל הפה. לא רק שמוקדי זיהום עלולים לסכן את הכליה החדשה, אלא שאחרי ההשתלה מקבלים החולים טיפול תרופתי מדכא חיסון, החושף אותם עוד יותר לזיהומים באופן כללי ולזיהומים דנטליים באופן מיוחד.
ישנם קריטריונים לסילוק מוקדי זיהום מחלל הפה. איזה שיניים צריכות להיעקר, אלו שיניים ניתן להשאיר, האם יש צורך באנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים מסוימים (בשל השאנט המחבר את החולה למכשיר הדיאליזה) ובאיזה תדירות יש לטפל אצל שיננית. יש לקחת בחשבון תיפקוד כלייתי נמוך עד לא קיים, ולהתאים תרופות מסוימות מבחינת המינון ואופן הנטילה – גם חומרי הרדמה מקומית במרפאת השיניים.
מומחה ברפואת הפה הוא רופא השיניים המומחה המכיר היטב פרוטוקולים אלו ויודע לתת מענה לחולים הללו. צרו איתנו קשר לפרטים נוספים.
