מדללי דם (נוגדי קרישה) הם תרופות שנועדו למנוע קרישת דם. הם מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות, כשכל קבוצה מתערבת באופן שונה במנגנון קרישת הדם.
בשנים האחרונות יצאו תרופות חדשות נוגדות קרישה, חלקן מתערבות בפעילות פקטורי הקרישה וחלקן מפריעות לפעילות תקינה של טסיות הדם ובכך מפריעות להיווצרות קריש דם.
1. מדללי דם מהדור הישן - אספירין (מיקרופירין, קרטיה), פלאביקס, קומדין, קלקסן והפרין הן התרופות הנפוצות מקבוצה זו.
2. מדללי דם מהדור החדש - פרדקסה, אליקוויס וקסלרטו.
נוגדי הקרישה מהדור החדש ניתנים בכדורים (חלקם פעם ביום וחלקם פעמיים ביום) ולא ניתן לנטר את הפעילות שלהם באמצעות בדיקות דם לתפקודי קרישה.
חולים רבים נוטלים תרופה אחת לפחות המשפיעה על קרישת הדם. רבים נוטלים שילוב של 2 תרופות לפחות. בדר"כ תרופות אלו ניתנות למניעה של אירועים קרישתיים כמו אחרי התקף לב, צנתור, אחרי אירוע מוחי ואחרי אירועים קרישתיים כמו DVT (פקקת ורידים עמוקה) או תסחיף ריאתי. חולים הסובלים מהפרעת קצב בשם פרפור פרוזדורים, נוטלים אף הם קומדין ולאחרונה יותר ויותר פרדקסה.
קבוצה נוספת המשתמשת בזריקות קלקסן הן נשים בהריון הסובלות מקרישיות יתר. הקלקסן ניתן למניעה של הפלות בנשים עם רקע של קרישיות יתר.
חולים הנוטלים אחת מהתרופות לדילול הדם הנזכרות כאן, או שילוב שלהן, עלולים לדמם בזמן טיפולי שיניים פולשניים (כמו עקירות או ניתוחים). לכן, חולים אלו חייבים לדווח לרופא השיניים על נטילת אחת מהתרופות הללו. רופא השיניים חייב להיות בעל ידע להתמודד עם הדימום הנובע מתרופות אלו.
בגלל חשש מאירועים קרישתיים, כמו אירוע מוחי, אין להפסיק את הטיפול בנוגדי הקרישה (מדללי דם) מכל סוג שהוא, על אף טיפול השיניים הצפוי.
רופא השיניים חייב להיות בקשר עם ההמטולוג המטפל או הקרדיולוג ולהחליט ביחד על הטיפול שאותו יקבל החולה - יחד עם הטיפול האנטי-קרישתי.
נוטלים תרופות מדללות דם או רוצים להתייעץ עם רופא שיניים מומחה ברפואת הפה? פנו אלינו בטופס צור קשר ונשמח לחזור אליכם בהקדם.
טל ברג - רופאה מומחית ברפואת הפה ובעלת מרפאת שיניים בצפון לטיפול בחולים בסיכון.
לא. במקרים רבים אפשר לבצע גם טיפולי שיניים פולשניים בלי להפסיק את התרופה, אבל ההחלטה תלויה בסוג מדלל הדם, במצב הרפואי, בסוג הטיפול המתוכנן וברמת הסיכון לדימום. לכן חשוב לא לשנות את הטיפול התרופתי בלי הנחיה רפואית מסודרת.
לפני הטיפול הדנטלי תבוצע התאמה של מצב הקרישה מול המטופל והרופאה המטפלת.
כי התרופות האלה ניתנות בדרך כלל כדי להפחית סיכון לקריש דם, שבץ, תסחיף או בעיות לבביות אחרות. הפסקה לא מבוקרת עלולה להיות מסוכנת יותר מהדימום עצמו. לכן תכנון נכון נעשה רק לאחר בירור מסודר ובהתאם להנחיות הרופא המטפל כשצריך.
לא. טיפולים פשוטים כמו בדיקה, צילום, ניקוי שיניים רגיל ולעיתים גם טיפולים נוספים אינם בהכרח כרוכים בדימום משמעותי. הסיכון עולה יותר בטיפולים פולשניים כמו עקירות, שתלים או פעולות כירורגיות, ולכן חשוב להתאים את רמת ההיערכות לסוג הטיפול.
מומלץ להגיע עם רשימת תרופות מלאה ומעודכנת, כולל שם התרופה והמינון, וגם עם מידע על מחלות רקע רלוונטיות כמו פרפור פרוזדורים, שסתום לב, אירוע מוחי קודם או מחלת לב. ככל שהתמונה הרפואית ברורה יותר, כך אפשר לתכנן את הטיפול בצורה בטוחה יותר.
דימום קל יכול להיות צפוי בחלק מהמקרים, אבל אם הדימום לא נעצר, מתחזק או נראה חריג - חשוב לפנות מיד למרפאה או לקבל הנחיה רפואית מתאימה. לפני הטיפול עצמו כדאי לקבל הסבר ברור מה נחשב תקין, איך ללחוץ נכון על האזור, ומתי צריך לפנות לבדיקה.
במרפאה שלי, אני מזמינה את המטופלים הנוטלים מדללי דם לביקורות מיד אחרי הפרוצדורה (הביקורת הראשונה היא 48 שעות אחרי) על מנת להיות בשליטה מלאה על הריפוי וקרישת הדם.
צרו איתנו קשר והסירו דאגות
אנחנו כאן בשבילכם גם בימים האלו. למרות המצב, המרפאה פועלת כרגיל תוך הקפדה מלאה על בטיחות המטופלים והצוות.
ניתן לקבוע תור בוואטסאפ, בטלפון או דרך האתר:
